ציוריה של רנה בקין מתפענחים לאט .יש בהם את אותה יכולת אנושית מרתקת להסוות את עצמם ,להתגנדר ולפתות ,אולי בכדי להטעות .הציור הוא עשייה של יסוי צבעוני לצורך גילוי עצמי ו"הגילוי" מתגלה ,בסופו של דבר ,כהסוואה נוספת ,כ"סיפור כיסוי" ,כזהות מושאלת או נכספת ,כמסכה ."מסתירה ומגלה ,מחביאה וחושפת [...] המסכים סוככים ,מכסים ,חושפים" ,אומרת רנה בקין ומודה "קשה לי עם המסווה והמסכה וקשה לי בלעדיהם [...] הפיתוי לכסות ולחשוף-משגע".
מסע מדיטטיבי מאמנות מזרח אסיה לאמנות בת זמננו כאן ועכשיו, אוצרת התערוכה: שיר מלר- ימגוצ'י
אימרות התערוכה מזמנת ומפגישה שני האמנים שלא נדברו ולא נודעו זה לזו לפני כן, שניהם שואבים את השראתם מהתרבות שהביאו הוריהם מארץ מוצאם – תימן. שניהם משתמשים במוטיבים מהפולקלור התימני ובעיקר בסמלים של יצירת התכשיטים ואומנויות ההטלאה והרקמה. עם העלייה הגדולה של יהודי תימן התוודעה החברה הישראלית למסורת המופלאה של היצירה החומרית התימנית, ההתפעלות מהשפע והייחוד הביאה לניכוס מסורת זו כחלק מתרבות ישאלית אותנטית. הוקמו סדנאות למלאכות הטקסטיל והתכשיטים, למטרות מסחריות, ומוטיבים ועיצובים תימניים שולבו בחפצי חן שנמכרו בעיקר לתיירים. החברה הישראלית אימצה את התרבות הזאת מתוך עמדה של פטרונות ולא מתוך תחושה שתרבות זו היא חלק מהווייתה.
המנדלה היא ציור של מעגל מקודש שמקורו בהודו. המנדלה יוצרת איזון פנימי וריכוז עמוק והיא נועדה להנחות את המתבונן לגעת במהות בזמן המדיטציה. בתערוכה מוצגות מנדלות וטנקות מאוסף המוזיאון שמקורן בבודהיזם הטיבטי. הצופה יוכל לעמוד מקרוב על עולם הסמלים והמשמעויות שאצור בתוך המנדלות הבודהיסטיות ולהכיר את תהליך יצירתה של מנדלת החול במסורת הטיבטית. המבקרים יוזמנו ליצור מנדלות חול בהשראתה ולתרגל ריכוז ושקט פנימי.