סומקשי סינג יוצרת גנים אניגמטיים הבנויים מדימויי צמחים אווריריים רקומים בחוטים לבנים דקיקים ומהקרנת אנימציה על מסכים. במיצב "תרשים ללפני ואחרי", מסתובב המבקר במעין גן של רוחות, בינות צמחים לבנים שנוצרו בטכניקות מסורתיות של רקמה ותחרה. אך בשעה שבמעשה הרקמה הדימוי נקשר פשוטו כמשמעו למצע עליו הוא נמצא, הרי שכאן פורמת סינג את פני השטח ומשאירה את הדימוי עצמו מרחף, כרישומי חוטים חסרי בסיס שצומצמו למהות שטוחה ולבנה, כזיכרונות של גנים.

ביקור של האמנית בגן של נזיר החי בהרי ההימלאיה הוא מקור השראתה למיצב השני "בתוך הגן". כמחווה לאור הייחודי שהציף את המקום, יצרה האמנית גן שמיימי מרישומים ורקמה באנימציית סטופ מושן (stop motion). דימויי הצמחים המוקרנים על המסכים השקופים נראים כמרחפים באוויר, מצוירים ונעלמים בכל פעם מחדש, כמו מחזוריותו של הטבע.

בעבודותיה של סינג החומר נפקד אך תמיד נוכח כזיכרון מתעתע למסורות ולחיים. היא מכוונת אותנו להאט ולהתבונן בפרטים הקטנים הסמויים מן העין, כמו העשבים השוטים המבצבצים מבעד לחרכי מרצפות, מסרבים להיכנע לכללים ולמגבלות, וכך מצביעה גם על גבולות השליטה שלנו בטבע. היא מערבבת בין האישי למקומי, בין הדימויים להשתקפותם ומערערת את תפיסת המציאות הרווחת והמקובעת שלנו, בשעה שהיא מציעה התבוננות גמישה יותר, שבה השינוי הוא האלמנט הקבוע ביותר.