יונתן גולדמן מציע פרשנות חדשה למעבר בין מימד הקול למימד הראיה. תוך חיבור בין ציור, פיסול, עבודות הצבה וסאונד, עובר הצופה מסע מונחה בחלל המכוון לייצר חוויה חושית רב מימדית.
הדימוי המרכזי בתערוכה הינו הר צף, דימוי האופיני לציורי הנוף הסיניים, אך מקבל פרשנות חדשה בעבודותיו של יונתן. ההר הצף מופיע בתערוכה באופנים שונים: בתחילתה כדימוי מצויר, בהמשכה כדימוי הנוצר מרישום פס קול של ים באמצעות קורות עץ, ובסופה כמעבדה לגידול הרים מיניאטוריים מוארים הצפים בתוך צנצנות מעבדה. התערוכה היא תהליך של יצירה, שבה בוחן האמן את האפשרות לייצר יבשות חדשות, נטולות מטענים מן העבר, כאפשרויות קיום חדשות.