כנען, התקוממות

הדגם החוזר הוא המוטיב המרכזי המחבר בין עבודותיו של אחמד כנעאן לאוסף אמנות האסלאם של המוזיאון, אך למעשה מדגישה התערוכה את הניגוד בין תפקידם המסורתי של אמני האסלאם - ליצור אמנות המיועדת לענג את העין ולייצג את האחדות שבריבוי,לבין זה העכשווי - לשקף ולייצג זהות אישית ולאומית. כנעאן פועל מתוך המסורת התרבותית שלו אך גם מאתגר את המוסכמות המקובלות בה.

עבור כנעאן הדגם החוזר אינו עוד עיטור דקורטיבי בלבד אלא מוטיב טעון במשמעות. הוא יוצר את הדגם החוזר מדמות הפרש - מוטיב מרכזי ביצירתו המסמל את גבורתה של האומה הערבית. דמויות הפרש הרבות הנגזרות מתוך לוח מתכת הן כמו צבא נעדר, ולעתים המקבץ הוא זה שמרכיב את דמות המנהיג. תבנית זו הופכת לדגם בתוך שבכה (משרביה בערבית). המשרביה היא מחיצה מבטון או עץ שתפקידה להפריד בין פנים לחוץ באמצעות פתחים דקורטיביים דרכם ניתן לראות מבלי להיראות. מבעד למשרביה של כנעאן, העשויה מתכת, מתגלים באופן חלקימראות כאובים הלקוחים מאירועים ברפיח וג'נין ומצוירים על גבי החלק האחורי המוסתר חלקית. המשחק בין שני המישורים,קדמי ואחורי, מציג מראה משובש. הדגמים, שחורגים מתפקידם העיטורי גרידא, מציגים שאלות לגבי היחס בין נושא לרקע - מה מוסתר מאחור ומה מוצג בחזית.

באמנות המסורתית לא התקיימה הפרדה בין נושא לרקע, וחל איסור על ציור פיגורטיבי. כנעאן בוחר לצייר על גבי תגזיר של מוטיב הפרש החוזר על עצמו את דמותו של הפליט המצויר מגבו כשהוא הולך ומתרחק, אוחז בידיו צרורות. דמות זו הפכה להיות הדמות הקוטבית לפרש בעולם הדימויים של כנעאן. שני הדימויים הללו מייצגים שתי תמונות מציאות המתקיימות במקביל.

הדגם החוזר בא לידי ביטוי באופן אחר בסדרת עבודות העושה שימוש באריחים דקורטיביים. בעבודה "התפזרתי" משבץ כנעאן שברי אריחים מעוטרים מסורתיים בלוח עץ שנחרץ על ידי שריטות. כך ניתן לאסוף בחזרה את זיכרון הבית, המסורת והתרבות. בעבודה נוספת - תיבה מצופה מראות - משתכפלים האריחים והדגם עד אינסוף. כנעאן משתמש בריבוי ובחזרתיות, המאפיינים את אמנות האסלאם, אך ממקד את האמירה שלו כדי שתהיה רלוונטית למציאות חייו הכפולה כאמן ערבי בחברה הישראלית.

שיר מלר ימגוצ'י

[metaslider id=366]