יוג'ין פארק (Hyon Jin Park)
ציורי דיו , מיצב ועבודות וידיאו


ברגע זה אין מה שנוצר. ברגע זה אין מה שחדל.
כך אין לידה ומוות שיש להביא לסיום. מכאן השלווה המוחלטת ברגע זה.
למרות שזה ברגע זה, אין גבולות לרגע הזה ומכאן השמחה הנצחית.
- הווי ננג*
בתערוכה "עד אין-קץ" מסכמת האמנית הקוריאנית, יוג'ין פארק, שמונה שנות יצירה בישראל. במהלך תקופה זו השתתפה פארק, בוגרת לימודי תואר שני בציור דיו מסורתי ומודרני בקוריאה, בתכנית התואר השני באקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל" תודות למלגה מיוחדת שהוענקה לה על ידי משרד החוץ הישראלי במסגרת חילופי תרבות.

חוויית ההתבוננות ביצירותיה של פארק משולה להתבוננות בזרימתו האינסופית של נהר.



חוויית ההתבוננות ביצירותיה של פארק משולה להתבוננות בזרימתו האינסופית של נהר. התערוכה הנוכחית מזמנת חוויה מדיטטיבית אל מול שדות הצבע המשתנים בהדרגה. העין זקוקה לשהות על מנת לגלות את אינספור הגוונים שבין שחור ללבן; המבט שוקע בעומקם של הגוונים הכהים, ושב לצוף אל האור המרצד ביניהם. האור אינו קיים ללא החושך, והם נמזגים זה בזה לכדי מרקם אחד. זהו ציור שאין בו העדפה של מצב אחד על פני האחר, אלא הכרה במחזוריות שאינה פוסקת ולו לשבריר שנייה, מחזוריות ללא התחלה וללא סוף.



כל עבודה מורכבת מסדרה של ציורי דיו על גבי נייר אורז**, היוצרים יחדיו המשכיות והשלמה. המבט, שיתור אחר הפרדה בין דימוי לבין רקע, לא ימצא במה להיאחז. יש לשחרר את הצורך בהגדרות קבועות של המציאות כדי לחוות את אי-הנפרדות ואת ההשתנות המתמדת הגלומות ביצירתה.

פארק בוחרת שתי צורות המבטאות פעולה אינסופית: הצורה המעגלית או הספירלית, הנעה סביב נקודת מוקד, והקו, הנמתח עד לאין-קץ ואין לדעת היכן ומתי יסתיים. העבודה מורכבת מארבעה חלקים, שבמרכזם קווים אופקיים במקצב אחיד. תנועות מכחול עדינות מייצרות תמורות, שהִנן כמעט בלתי מובחנות בכל חלק כשלעצמו, אך ניכרות בחיבורים ביניהם. פעולת הציור בדיו משמרת בתוכה את זרימת המים ואת התפשטותם.


בחירתה של פארק במים כנושא וכמדיום נובעת מיכולתם המופלאה של המים לחבר ולזרום ללא הפרדה, לאפשר לכל היצורים חיים בנדיבות עצומה וללא כל אפליה. יסוד המים משול בעיניה לאהבה אימהית, כזו שיש בה נתינה ללא גבולות, ומעגלים מתרחבים של הכלה, המלווים את הילדים גם כשהם גדלים ופונים איש-איש לדרכו.

פארק עצמה מעידה כי הושפעה מאוד מן התפישה האקו-פמיניסטית. על-פי גישה זו, תחושת העליונות והנפרדוּת של האדם מן הטבע היא זו המביאה לפעולות של הרס ושל זיהום הסביבה. בעבודת הווידיאו נירוואנה שצולמה בים המלח, פורשת פארק יריעת נייר על גבי הים, וכותבת בדיו שוב ושוב את המילה אימא, כמעין מנטרה המעוררת את כוח החיים הטמון בים המוות. לסבתהּ של פארק היה בקוריאה מקדש בודהיסטי. משם זכורים לה טקסי הנירוואנה, שבהם יריעות ארוכות של בד נישאות מגג המקדש כתפילה ברוח. התפילה שנושאת יוג'ין קוראת לחיבור בין בני האדם ולאחדות בין האדם לבין הטבע.




שיר מלר-ימגוצ'י



ר' עוד באתר artispo

* הווי ננג, בתוך טאי צ'י צ'ואן ג'ינג: כתבי המופת, תרגום: דוד מיכאלי (מדף, 2005), עמ' 7.
** המונח "נייר אורז" הוא טעות נפוצה, והוא עשוי, למעשה, מצמח תות הנייר.