תערוכות

מאיה סמירה / בתנועה דוממת

אוצרת: שיר מלר-ימגוצ׳י

מאיה סמירה פוסעת בנתיבי הצילום והמחול גם יחד. שניהם מהווים עבורה שער ללמוד ולחוות את העולם. היא רוקדת, מתרגלת ומלמדת יוגה. כך נחשפה לראשונה לפילוסופיה ההודית, החוקרת את הקשר שבין תנועה פיזית לתנועה מנטלית; אימון של איזון פנימי ושקט הכרתי תוך כדי תנועה.

הריקוד ההודי המסורתי, שראשיתו פולחן, נועד להעביר את הרקדן ואת הצופה חוויה אסתטית ורוחנית של מציאות אחרת, המכונה "ראסה". שפת התנועה בנויה מתנוחות ומתנועות קבועות, המייצגות משמעות סמלית ומשפיעות גם על מצב התודעה.

תערוכה זו היא פרי מסע בן שלוש שנים, שבמהלכו החליפה סמירה לסירוגין בין תפקידיה כצלמת וכמצולמת, כמתבוננת מבחוץ בתרבות התנועה והמחול ההודי, בעודה חווה את התנועות בגופה שלה. בתהליך זה התוודעה לאופן, שבו המיקוד וההתכוונות מהותיים הן לצילום והן למחול.

במרכז המנדלה, המוקרנת בפתח התערוכה, מופיעה סמירה לבושה בלבוש הודי מסורתי, בתנוחה איקונית המכונה "נַטַרַאז'ה". זוהי גרסה נשית לריקוד הקוסמי של האל ההינדי שִיוָוה, שבאמצעותו הוא בורא והורס את העולם. סביב המעגל שבה סמירה ומשכפלת את דמותה במקצב מחזורי. היא מביימת את עצמה במגוון תנוחות, השאובות מרפרטואר המחול ההודי, בחמשת צבעי המנדלה הבודהיסטית המסורתית. המנדלה, המוקרנת על בד, מרקידה את ריבוי מופעיה ומחברת אותם לכדי מעגל אחד, הסובב סביב עצמו.

בעבודת הווידיאו יוצרת סמירה כוריאוגרפיה חדשה, המושתתת על תקריבים של מחוות של כפות ידיים (מוּדרות), של תנועות רגליים ושל הבעות פנים. המבט יכול לנוע ולשהות במקצבים השונים: מרכות וזרימה אִטית ועד מקצב מהיר של תנופה סיבובית רקיעות רגליים. הקומפוזיציה מתפתחת בהדרגה לריבוי ולשִכפול של התנועות במערך סימטרי וגיאומטרי.

שתי העבודות, המוצבות זו מול זו, נשימה ושהייה, צולמו בהודו, במקדש לאלה דֵוִוי בגוֹאה ובארמון מייסור, והן נושאות בחובן תנועה שקטה. בארמון מגלמת סמירה פסל של רקדנית הודית מאוסף המוזיאון. זוהי תנוחה, שיש בה שיווי משקל והתכנסות פנימה, עדינות והוד. צבעי הטורקיז של הסארי ושל הארמון מתמזגים ומשרים תחושת שלמות.

הדגלים המתנופפים ברוח, שאותם צילמה האמנית במקדש, מזכירים את קיומה של תנועה טבעית, המתרחשת מאליה, ללא מאמץ. משל בודהיסטי מספר על ויכוח, שפרץ בין שני נזירים בעת שהתבוננו בדגל נע ברוח: האחד טען, כי הדגל הוא הנע, ואילו האחר סבר, שהרוח היא הנעה. המורה, שחלף במקום, האיר: "לא הדגל נע ואף לא הרוח; הכרתכם היא הנעה".

  • מאיה סמירה, הודיה (מחווה לרקדנית), מיצב וידאו, 2020