כללי

מקבץ הודי – שלוש תערוכות חדשות במוזיאון וילפריד

אוצרת: שיר מלר-ימגוצ'י

מיניאטרות הודיות – מבט עכשווי

קסמן של המיניאטורות ההודיות הוא בטבען השופע והעדין גם יחד. גודלן הצנוע מזמן מפגש אינטימי עם העושר הצבעוני והרישום הדק לפרטי פרטים. המסגרות המעוטרות מהוות מעין חלונות המזמינים להביט דרכם אל דמויות נאהבים מן המיתולוגיה ההודית, אצילים ונסיכים השוכנים בנינוחות בעולמם המצויר הזעיר.

בתערוכה  זו מוצגות בפעם הראשונה מיניאטורות הודיות מאוסף המוזיאון ולצידן עבודותיהם של חמשה אמנים עכשויים – שי אזולאי, אילת כרמי, אבשלום סולימן, צ'נצ'ל בנגה ולילך ששון שהוזמנו לגעת מחדש בעולמות הרחוקים הללו, להתקרב אליהם, ולפרש אותם על פי דרכם. בכך התערוכה יוצרת עבור המיניאטורות הקשר מחודש המאפשר רובד נוסף להתבוננות.

מאיה סמירה – בתנועה דוממת

בתערוכה זו מציגה מאיה סמירה, אמנית רב תחומית, עבודות וידאו וצילום, המייצרות יחד חוויה של צבע, מוסיקה, מחול, ותנועה מהמסורת ההודית העתיקה. היא רוקדת, מתרגלת ומלמדת יוגה. כך נחשפה לראשונה לפילוסופיה ההודית שחוקרת את הקשר בין תנועה פיזית ומנטלית, אימון של איזון פנימי ושקט הכרתי תוך כדי תנועה.  תערוכה זו היא פרי מסע של שלוש שנים, במהלכו החליפה סמירה לסירוגין בין תפקידיה כצלמת ומצולמת, כמתבוננת מבחוץ בתרבות התנועה והמחול ההודי בעודה חווה את התנועות בגופה שלה. בין היתר, מוקרנת עבודת וידאו אשר צולמה בדרום הודו, במקדש לאלה דווי, כוריאוגרפיה חדשה שיצרה סמירה מרפרטואר המחול ההודי וצילום של האמנית בארמון בדרום הודו, בלבוש הודי מסורתי ניצבת במחווה לאחד מפסלי הרקדניות מאוסף המוזיאון.
מאיה סמירה  בוגרת תואר שני במכון לאמנות בסן פרנסיסקו. במהלך לימודיה זכתה בפרסי וידאו וקולנוע ובסיום הלימודים זכתה בפרס של המכון לאמנות. מאיה הציגה את עבודותיה במוזיאונים, גלריות, ופסטיבלים ברחבי העולם, ביניהם המוזיאון היהודי בוינה, מוזיאון סנטה קרוז בקליפורניה, מוזיאון חיפה לאמנות עכשווית, מוזיאון פתח תקווה לאמנות ומוזיאון ישראל בירושלים.

מידד אליהו- סף

מידד אליהו הינו אמן רב תחומי ישראלי החי ויוצר בירושלים. בחלק גדול מעבודותיו הוא מתמודד עם אירועי העבר בהיסטוריה המשפחתית שלו והשתיקה סביב עלייתם לארץ של הוריו ובני קהילת קוצ'ין שבדרום הודו. 
במיצב  "סף" שנוצר במיוחד לתערוכה זו ,מנסח אליהו מחדש את זהותו לאחר איסוף חומרים ביוגרפיים אישיים במסע הממושך שלו אל התרבות של דרום הודו. בתוך חלקי מבנים שבורים מניח אליהו אובייקטים טקסיים ואדריכליים יהודיים מקראלה, המצופים בפיגמנט  אדום, ומונחים, כמנחת זיכרון שעדיין חי ליד הקיר. המיצב עוסק בחורבן של התרבות שהייתה והלכה, אך גם כראייה של השבר כאפשרות לריפוי ויצירה מחדש.

אליהו הציג בגלריות ומוזאונים ברחבי הארץ והעולם כולל הביאנלה לאמנות בקוצ'ין, מוזיאון פתח תקוה ועוד והוא זוכה פרס "האמן הצעיר" של משרד התרבות לשנת 2016.

 

  • מאיה סמירה, הודיה (מחווה לרקדנית), מיצב וידאו, 2020