מקום לדעת

סַנְגהַה – (קבוצת תרגול במדיטציה)

 

אנחנו שמחים להזמינכם לקבוצת מדיטציה (סנגהה), בהנחיית ד"ר עינב רוזנבליט.
המפגשים יערכו פעם בשבוע בימי חמישי בשעות 08:30-7.00 בבוקר, במוזיאון וילפריד.
המפגשים כוללים ישיבת מדיטציה מונחית (בחלקה) ושיחה על סוגיות שעולות מתוך האימון במדיטציה.
במידה ויש לכם/לכן עניין ואפשרות וזמן אנחנו מזמינים את כולכם/ן (ו/או בני זוג, חברים או כל מי שנראה לכם שירצה) להצטרף.
התשלום בדאנה (תרומה).
לפרטים נוספים והרשמה – 04-9899566

מדיטציה היא תשומת לב כנה למרכיבים העדינים של המציאות, והתבוננות בפעולת התודעה. למתמידים באימון היא מאפשרת לערוך שינוי באופן בו חווה התודעה את המציאות, ולפוגג את הסבל שהתודעה מעוללת לעצמה.
בעת שישב במדיטציה, גילה הבודהא שהתבוננות כנה בסבל עשויה להפיגו. במהלך מדיטציה בודהיסטית, התודעה אינה רוכשת ידע חדש אלא מתבוננת בטבעה, כפי שהוא מתהווה, ומשתנה מרגע לרגע. באמצעות התבוננות כזו הכאב עשוי להופיע, אך התודעה לומדת לא להפוך אותו קשה יותר מכפי שהוא באמת.

מדיטציה אינה מחליפה את הסיפורים הקשים והכואבים שלנו על העולם בסיפורים ורודים ונעימים אלא מכירה בקושי ובכאב, ונותנת להם מקום. מדיטציה היא ישיבה שהיא דוממת למרות האימה, נשימה שהיא עמוקה למרות הלב הפועם בעוז, והיכולת להיות שקט למרות הזעקה על סף השפתיים. מדיטציה מאפשרת מקום שקט ובטוח, שממנו אפשר לראות בבהירות את הכאב והיופי יחד, בלתי נפרדים.

סנגהה (sangha) פירושה קהילה/קבוצה של תירגול. הסנגהות, קבוצות תרגול המדיטציה הקבועות, מיועדות למי מאתנו שמבקשים להפוך את אימון הרוח לחלק בלתי נפרד מחיינו.
הבודהא אמר: "הסַנְגהַה היא שדה זכות שאין כדוגמתו", והתכוון לכך שהאימון בסנגהה הוא ראשיתו של האימון וגם אחריתו. הסנגהה מעניקה סוג של בית, מחסה ומקלט.
בסנגהות אנחנו נפגשים מדי בשבוע, יושבים ביחד במדיטציה, או משוטטים מעט במרחבים הירוקים שליד המוזיאון, ומשוחחים מעט על סוגיות שעולות מתוך התירגול.
בשונה מקורסים ומסדנאות, שיש להם מועדי התחלה וסיום, הסנגהה מתקיימת במהלכה של השנה כולה, ללא הפסקה. היא מאפשרת יצירה של רצף, שמאפשר התעמקות והתמסרות לאימון הרוח. בשונה מקורסים ומסדנאות שערוכים סביב נושא, הנושא במפגשי הסנגהה הוא חיי היומיום והאופן שבו אימון הרוח מאפשר להיטיב אותם.
אימון הרוח אינו עניין של מה בכך; לא תמיד קל להתאמן, לא תמיד קל להבין, ולא תמיד קל ליישם בחיי היומיום את התובנות הנרכשות בתרגול. בעבור מי שמבקש לחיות חיים שבהם לאימון הרוח יש מקום ראוי וטוב, על פי רוב יועילו שלושה סוגים של עזרים, שלושה סוגים של מחסה – מורה, למידה מתמדת, וקהילה, או חבירה עם עמיתים לדרך. בסנגהה מאוחדים שלושה ההיבטים האלה.

עינב רוזנבליט מתרגלת ויפאסאנה וזאזן zazen ב-20 השנים האחרונות, ומלמדת מדיטציה בודהיסטית, והיא גם חוקרת פילוסופיה ואמנות ומרצה באוניברסיטת תל-אביב. עבודת הדוקטורט שלה "הפנים המקוריים של הגוף" (2013) נכתבה בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל-אביב. ספרה "גוף אנושי מדי" (2014) יצא לאור בהוצאת רסלינג.